סימון אלרגנים בתפריט של מסעדה

מה בדיוק קובע משרד הבריאות?

מדריך משרד הבריאות (גרסה 2, 29.6.2025) מסביר את תקנה 1169/2011 כפי שאומצה בישראל לפי סעיף 3א לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון). התקנה מחילה את חובת סימון האלרגנים גם על מזון בתפזורת, "אולם בשלב זה, ובהתאם להוראת השעה בחוק, הדרישה לסמנם על מזון בתפזורת נדחית ותחול בישראל החל ב-1.1.2032".

המדריך גם מציין שבשל השכיחות הגבוהה של רגישות לפול בישראל נקבעה עבורו הוראת סימון ייחודית. לכן בתפריט פשוט הפול מופיע ברשימה בנפרד מ-14 האלרגנים.

מקור: משרד הבריאות: מדריך מסירת מידע על אלרגנים (גרסה 2, 29.6.2025)

14 האלרגנים שבתקנה

• דגנים המכילים גלוטן (חיטה, שיפון, שעורה, שיבולת שועל)
• סרטנאים
• ביצים
• דגים
• בוטנים
• סויה
• חלב (כולל לקטוז)
• אגוזים (שקדים, אגוזי לוז, מלך, קשיו, פקאן, ברזיל, פיסטוק, מקדמיה)
• סלרי
• חרדל
• שומשום
• דו-תחמוצת הגופרית וסולפיטים (מעל 10 מ״ג לק״ג או לליטר)
• תורמוס
• רכיכות

מקור: EU Regulation 1169/2011, Annex II (EUR-Lex), משרד הבריאות: מדריך מסירת מידע על אלרגנים (גרסה 2, 29.6.2025)

איך הסימון עובד בתפריט פשוט?

לכל מנה מסמנים את האלרגנים שבה, והם מופיעים מתחת לתיאור בשורה "מכיל: …". הסועדים יכולים לפתוח את הסינון ולהסתיר כל מנה שמכילה אלרגן מסוים, למשל שומשום או אגוזים. בתחתית התפריט מופיעה הערה שהמידע נמסר על ידי העסק ושכדאי לספר לצוות על אלרגיה לפני ההזמנה.

סימון "עלול להכיל" (זיהום צולב) הוא וולונטרי גם במזון ארוז, לפי אותו מדריך. אם המטבח לא יכול להבטיח הפרדה, כתבו זאת בהערה של הקטגוריה או בתחתית התפריט.